דף הבית / רשלנות רפואית / ביטול רישיון של רופא וטרינר

ביטול רישיון של רופא וטרינר

?????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????מנכ"ל משרד הבריאות מוסמך מכוח הסמכות שהואצלה לו על ידי שר החקלאות, ועל פי סעיף 19 לחוק הרופאים הוטרינריים, תשנ"א – 1991, להוציא צו המבטל  רישיונו של רופא וטרינר לעסוק ברפואה וטרינרית.

סעיף 19(א) לחוק הנ"ל קובע כי –
"השר רשאי, בצו, לבטל את רישיונו של רופא וטרינר, להתלותו לתקופה שקבע או לתת לרופא וטרינר נזיפה או התראה אם ראה, על יסוד קובלנה של המנהל או של אדם שנפגע, כי נתקיים ברופא הוטרינר אחד מאלה:
…………….
(3) (הרלוונטי לעניינו, א.ו) – הוא גילה חוסר יכולת או רשלנות חמורה במילוי תפקידיו כרופא וטרינר.

בטרם יוצא צו מסוג זה על מנכ"ל משרד הבריאות למנות וועדה על פי סעיף 20 לחוק,  אשר תזמן את רופא הוטרינר לשימוע , לאחר שהוועדה קיימה שימוע, כדין, הוא רשאי לדחות או לקבל את המלצות הוועדה.

הזמנתו של הרופא לשימוע בפני וועדה ייתבצע בעקבות קובלנה שתוגש נגדו בשל טענות על חוסר יכולת ורשלנות חמורה במילוי תפקידו כרופא וטרינר.

רופא וטרינר שהוצא נגדו צו כאמור רשאי להגיש ערעור על החלטה לבית המשפט מכוח סעיף 22 לחוק הרופאים הוטרינריים. על פי ההלכה הפסוקה "הבחינה של ערכאת הערעור בכגון דא נעשית על פי הכלים המקובלים עלינו במישור ההשגה על החלטות מנהליות מכוח סמכות המוקנית בחוק לבעלי תפקידים, כאשר הבדיקה מתמקדת בתקינות ההליך,והיות ההחלטה בגדרי מתחם הסבירות, יותר מאשר בשיקול הדעת שהופעל לגופו. ערכאת הערעור אינה שמה עצמה תחת מקבל ההחלטה, ואינה שואלת את עצמה כיצד היתה מחליטה במקומו, אלא, בוחנים האם השיקולים הרלוונטיים נשקלו, האם נעשה איזון ראוי ביניהם, והאם הונחה בפניי מקבל ההחלטה תשתית עובדתית נאותה לאפשר קבלת החלטה מושכלת. (כמובן, קיימות עילות התערבות נוספות שעניינן מקרי קיצון שבהם, חלילה, הייתה הטיה של שיקול הדעת, בשל טעמים זרים, או משוא פנים, וכיוצא באלה, דברים שכלל אינם ממין אלה הנדונים בערעור הנוכחי)".

במקרה שעסק בעניין זה "כתב הקובלנה שהוגש כנגד המערער פירט שורה של מקרים שבהם ביצע הוא ניתוחים מסוגים שונים, עיקור וסירוס, וכן טיפולים אחרים, בחיות בית, של בעלים שונים, ונטען כי בביצוע פרוצדורות רפואיות אלה נהג המערער בחוסר מיומנות חמור, בדרך שאינה הולמת את מקצועו כרופא וטרינר, גילה על עצמו שאין לו ידע בסיסי ברפואה וטרינרית, והתנהל ברשלנות בוטה. אף שמדובר בניתוחים ובטיפולים נפוצים, ושאינם חורגים מהשגרה ביחס לטיפול בכלבים וחתולים, כמו אלה שטופלו על ידו, הוברר, כי המערער חדל, בין השאר, במחדלים הנוגדים כל פרקטיקה רפואית סבירה וידועה, כגון שלא גילח את האזור המנותח, לא דאג לסטריליזציה של האזור ושל הכלים, ביצע ניתוח על שולחן בסלון, בלי למדוד את כמות חומר ההרדמה הנדרש, ועוד. כתוצאה מהמעשים הרשלניים, התפתחו אצל מקצת החיות המטופלות זיהומים, דימום והידרדרות במצב הבריאותי הכללי, תוך שהדברים הצריכו התערבות רפואית נוספת, ופעולות מורכבות, אף כירורגיות, להטבת הנזק שנגרם וכדי להעמיד שוב המטופלים על רגליהם, תרתי משמע".

הוועדה שדנה בעניינו של רופא הוטרינר המליצה לשלול את רשיונו לצמיתות. "נימוקי הוועדה, לסנקציה מומלצת זו, שהיא הגבוהה במדרג אמצעי הענישה המשמעתית הנקובים בחוק, נימוקים שאף הם אומצו במלואם על ידי מקבל ההחלטה, היו בכך ,שהמשך עיסוקו של המערער ברפואה וטרינרית עלול להסב נזקים וסבל לבעלי החיים בהם יטפל וכי אין די בכך שהוא אומנם קיבל אחריות על מעשיו, וניסה לצמצם הנזקים על ידי מימון אשפוז וטיפולים בבעלי החיים שנפגעו ממנו, וכי מדובר במקרה של חוסר מיומנות וחוסר ידע כה חמורים, עד כי אין להסתפק בפחות מכך".

בית המשפט התלבט, "האם ניתן להסתפק בסנקציה פחות חריפה, כזו שתכלול התלייה בלבד של הרישיון, עד אשר יעבור המערער הכשרות, ואולי מבחנים מקצועיים נוספים, ככל שאפשר לגבש מערך הכשרה אשר כזה. שאלתי עצמי האם נקיטת הצעד החמור ביותר במדרג, מוציאה ההחלטה מגדרי מתחם הסבירות המנהלי".אולם, בית המשפ סבר כי בנסיבות של המקרה לא עמדה בפני הוועדה אפשרות אחר מלבד שלילת רשיונו של רופא הוטרינר. הסיבה לכך נומקה בכך שבמקרה זה "אין מדובר בוטרינר אשר לקה בחוסר ידע מספיק בפרקים כאלה ואחרים של התורה הוטרינרית, באופן שיש לתת לו הזדמנות לשפר ידיעותיו בהם, ולרכוש ניסיון או מיומנות רבים יותר, כתנאי להשבתו לעיסוק מלא במקצוע. מדובר בוטרינר אשר עסק שנים רבות וארוכות בפרקטיקה, כשפעם אחר פעם הוא לוקה במחדלים חמורים וקשים, מסבי נזק למטופליו האומללים שאינם מסוגלים להביע תרעומת וביקורת על אופי הטיפול והכשלים שבו. הוא לא למד את לקחו והניסיון שצבר לא הועיל כלשהו, וגילה על עצמו שמדובר בחוסר ידע ובהעדר מיומנות והבנה בתחום העדין והמורכב שהופקד בידו, עד כי אין מדובר במי שהכשרה נוספת או שעות לימוד רבות יותר יסכנו לגביו. מדובר גם בדברים כה בסיסיים ויסודיים, עד כי כל בר דעת, אף שאינו רופא, יזדעק למראם. כך הוא באשר לסגירת פצע בסיכות ללא חיטוי, תפירה של חתך עם העור והשערות כאחד,היעדר נקוי וחטוי מינימליים לכלי הניתוח, ביצוע ניתוחים על שולחן סלון בלתי סטרילי, ועוד" .

About עו"ד יובל סמרה

עו"ד יובל סמרה הינו שותף ובעלים במשרד סמרה ושות', עורכי-דין ונוטריון. המשרד מתמחה מזה 20 שנה בתביעות למימוש זכויות רפואיות, רשלנות רפואית וביטוח. עו"ד יובל סמרה פעיל בלשכת עורכי הדין ומשמש כיו"ר ועדת ביטוח לאומי של מחוז תל אביב וכמשנה לממונה מחוז מרכז. מרצה בתחום מימוש הזכויות הרפואיות, מעת לעת מנהל פורומים בתחום הנכויות וביטוח לאומי באתרי אינטרנט נבחרים ועוסק בכתיבת מאמרים רבים המפורסמים ברשת.