דיון תקופתי בעניין חולה שאושפז על פי צו

דיון תקופתי בענין חולה שאושפז על פי צו או הנמצא בטיפול מרפאתי על פי צו ,לפי ההוראה שבסעיף 28(א) ו- (ב) של החוק,  צריך לעלות לדיון  בפני הוועדה הפסיכיאטרית לפחות אחת לששה חודשים, וכן רשאית היא לדון בענינו בכל עת אם ביקש זאת החולה או המנהל, והיא מוסמכת "לאשר לחולה חופשות, בתוך תקופת הצו, בתנאים שתקבע או לשחררו ללא תנאי."

כמו כן מוסמכת הוועדה, על פי ההלכה הפסוקה להמיר את צו האשפוז בצו לטיפול מרפאתי כפוי, אם היא משתכנעת, כי התמלאו בקשר לכך התנאים הקבועים בסעיף 15(ד) של החוק: "שאין בכך כדי לסכן את שלום הציבור או את שלום הנאשם". קביעתה של החלטת הוועדה להורות על קבלת טיפול מרפאתי, הוא כאילו ניתן  צו בית משפט לטיפול מרפאתי.

ויודגש, צו האשפוז אינו מתבטל בתום שישה חודשים , ובמידה והוועדה הפסיכיאטרית אינה מקיימת דיון בעניינו של הנאשם בתום תקופה זו יש אפשרות לנאשם לפנות לבג"ץ ולבקש שיורה לוועדה לקיים דיון בעניינו.

הוועדה תחליט על שחרורו של חולה אם מצאה כי אין עוד הצדקה להמשך אשפוזו נוכח מצבו הנפשי ונוכח מידת המסוכנות הנשקפת ממנו, בשים לב למצבו הנפשי.

בדיון תשקול הוועדה בין היתר את השיקולים האלה: סיכויי שיקומו של החולה והתנאים לשיקום, ובכלל זה הטיפול הדרוש לשיקומו והסכנות (פרוגנוזה) לגביו, נסיבות העבירה שבשלה ניתן צו האשפוז או הטיפול המרפאתי, עברו הפלילי של החולה ומשך הזמן שחלף מאז תחילת האשפוז או הטיפול המרפאתי.

החליטה הוועדה לאשר לחולה חופשות, רשאית היא להסמיך את המנהל לקבוע מועדיהן ובאילו תנאים יינתנו.

החליטה הוועדה על שחרורו של החולה או שהורתה שהחולה יקבל טיפול מרפאתי או על מתן חופשה לחולה, תודיע על מועד השחרור או על מתן ההוראה לקבלת טיפול מרפאתי לפסיכיאטר המחוזי, ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המחוז ולמשטרת ישראל;

החולה, קרובו וכן היועץ המשפטי לממשלה רשאים לערער  תוך 45 יום על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית  לפיה הוארך הצו לטיפול מרפאתי שנכפה על הנאשם בעקבות אישום לתקופה נוספת , ולבקש מבית המשפט המחוזי להורות על סיום הצו, כך למשל , היות  ויש בהמשך האושפז או בטיפול מרפאתי על פי הצו ב פגיעה  מעבר למידה הנדרשת בחירותו ובזכויותיו.

בדיון בפני ועדה פסיכיאטרית ובדיון בערעור על החלטותיה, רשאי החולה להיות מיוצג על ידי עורך דין.