סמרה ושות', משרד עורכי דין ונוטריון מימוש זכויות רפואיות ונזקי גוף
הזכאים להגשת התביעה על פי חוק הנכים(תגמולים ושיקום), תשי"ט -1959 (נוסח משולב)- (להלן: חוק הנכים") הם: חיילים, שוטרים, סוהרים, אנשי שב"כ, משרד ראש הממשלה ומשמר הכנסת הנמצאים בשירות סדיר או בקבע או שהשתחררו מהשרות.
את התביעה יש להגיש לקצין התגמולים במשרד הביטחון, כאשר הזכויות במקרים של אלה שאינם חיילים הוסדרו למעשה בחוקים השונים. כך למשל, זכותו של החייל שנפצע וטוען כי המקרה קרה במסגרת השירות מוסדרת בחוק הנכים ; זכותו של השוטר להגשת תביעה להכרה מוסדרת בחוק המשטרה(נכים ונספים), התשמ"א -1981 ; הסוהרים זכאים להגיש תביעה להכרה על פי חוק שירות בתי הסוהר(נכים ונספים), התשמ"א -1981 וכיוצא בזה.
חשוב להבין, כי בהתאם לחוק הנכים על הפגיעה או המחלה לה טוען התובע להיגרם להיגרם במהלך ועקב השרות.
כך מוסיף החוק וקובע, כי חיילים שנפגעו בדרכם לבסיס או ממנו יוכלו גם כן להגיש תביעה להכרה בתנאי שיציאתם מהבסיס הייתה כדין ובמידה שלא ביצעו בדרכם סטייה שאינה שייכת לשרות.
זכאותו של חייל שנפגע בזמן חופשה מוסדרת בחוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), תשמ"ח. בהתאם לחוק זה יש להוכיח כי היעדרות החייל הייתה ברשות, החבלה קרתה ב-14 הימים הראשונים בהן לא מילא תפקיד הקשור בשרות והוא לא עסק בעבודה או בפעילות ספורטיבית, גם אם זו הייתה בקשותו, עבור תמורה כספית או שוות ערך לכסף, למעט מצב בו הפעילות אושרה לחייל עקב מצבו הכלכלי .
תנאי נוסף לזכאותו של הנפגע מצוי בסעיף 9 לחוק הנכים בו קיימת הגבלה רק לאותם מקרים שאינם קשורים ל"התנהגות רעה" מצידו של התובע.
אומנם אין הגדרה בחוק למונח "התנהגות רעה", אך בתי המשפט פירשו מונח זה בשורה של החלטות שונות על פי נסיבותיו של כל אירוע. כך למשל, בתי המשפט קבעו כי במקרה בו המבקש פגע בעצמו בכוונה או נהג ברכב כאשר לא היה לו ביטוח תקף זה ייחשב ל "התנהגות רעה וחמורה".
