סמרה ושות', משרד עורכי דין ונוטריון מימוש זכויות רפואיות ונזקי גוף
בפסיקת בתי המשפט קיימת מגמה אחידה לגבי אפשרות בית המשפט לקבוע ממצא שיפוטי לענין זה ונקבע כי "קביעת הנכות התפקודית היא בגדר סמכותו של בית המשפט ונתונה לשיקול דעתו." הצורך במינוי מומחה שיקומי, כמו גם עיתוי המינוי, נתונות לשיקול דעת הערכאה הדיונית, ובית המשפט שלערעור יימנע מלהתערב בכך.
הלכה פסוקה כי, אף אם נוצר צורך במינוי מומחה שיקומי, "ההחלטה בדבר המינוי יכולה להתקבל (ולעיתים אף צריכה להתקבל) בשלבים מתקדמים של ההליך; למשל – לאחר חקירת המומחים. קיימים מקרים בהם רק לאחר שבית המשפט נחשף לחומר הראיות, כולל העדים העובדתיים, יש בידיו כלים לעמוד על הצורך האמיתי במינוי מומחה שיקומי."הפרקטיקה המקובלת והראויה היא שהשאלה אם למנות מומחה שיקומי, במקרים הרגילים, תחתך רק לאחר חקירתו של המומחה הרפואי 'הרגיל', אם אומנם נתבקש הוא לחקירה".
בית המשפט יבדוק את המגבלה התפקודית שנותרה אצל התובעת כתוצאה מהתאונה ויגזור ממנה את שיעור הנכות התפקודית. כמו כן, יילקח בחשבון העיסוקה של הנפגע קודם לפגיעה ואת מידת יכולתו להמשיך לעסוק בו לאחר הפגיעה. שיקולים נוספים לעניין זה הם נסיבות אישיות שעשויות להשליך, במקרה של נכות פיזית, על התפקוד המקצועי -גיל, מצב משפחתי, רקע חברתי וסביבתי, השכלה וכיו"ב . בנוסף יש לקחת בחשבון הן את הנכות הרפואית של התובעת והן את מידת ההשפעה של הנכות על תפקודה.
