דף הבית / רשלנות רפואית / רשלנות רפואית באבחון מחלת טרשת נפוצה

רשלנות רפואית באבחון מחלת טרשת נפוצה

202-pills-and-medicine-pvחולה מתלונן התלונות חוזרות ונשנות אצל הרופאים שטיפלו בו בקופת חולים על מחושים שונים שמקורם אינו ידוע. הרופאים מפנים אותו לביצוע בדיקות שונות, לרבות בדיקות על-ידי רופאים מומחים. תוצאות הבדיקות אינן מובילות לאבחון של מחלה קשה.  בחלוף השנים מתגלה אצלו מחלת טרשת נפוצה במצב קשה, שאף אינה מגיבה לטיפולים התרופתיים המוכרים למחלה זו. האם הונח בסיס לטענה שכבר בעבר קיננה בו המחלה אלא שרופאיה התרשלו בטיפול בפניותיו ובאבחון הנדרש? בעקבות כך, האם ניתן לייחס את מצבה הרפואי הקשה לרשלנות זו, ככל שהייתה, או שמא גילוי מוקדם יותר של המחלה לא היה מועיל ממילא? אלה הן, בעיקרו של דבר, השאלות שמתעוררו במקרה מסוג זה.

בעיקרו של דבר, רשלנות רפואית באבחון מחלת טרשת נפוצה, הטענה היא שחל איחור רשלני באבחון המחלה, וכי איחור זה גרם להרעה במהלך מחלתו של החולה, היינו שמהלך ההתפתחות המחלה לא עוכב כפי שניתן היה לעשות לו נעשה האבחון במועד. רצף התלונות של החולה  במהלך השנים היו אמורות להוביל לאבחון המחלה, וממילא לתחילת הטיפול, כבר באותה עת.

האבחנה של מחלת הטרשת הנפוצה מבוססת באופן מסורתי על הופעת שני אירועים קליניים נפרדים על פני תקופה ארוכה וכי לרוב היא תהליך ממושך ומטעה, בשל כך שהסימנים הראשונים של המחלה לרוב אינם טיפוסיים לה בלבד.

במצב בו מדובר באדם צעיר ובריא בדרך כלל שהתחיל לסבול ממחושים שונים, אשר חוזרים ומובילים אותו אל רופאיו בקופת החולים. חרף זאת, פניות אלה אינן מובילות לאבחון המחלה שהתפרצה אצלה בסופו של דבר, מותיר, במידה מסוימת, תחושה לא נוחה המצריך בדיקה של התנהלות הרופאים.

אף אם פניותי של החולה  זכו להתייחסות והוא נשלח לבדיקותאולם, הוא לא פנה לבדיקה שאליה הופנה, שבדיעבד התבררה כרלוונטית ביותר – בדיקה חוזרת של נוירולוג, עדין החשיבות הנודעת לעריכתה של הבדיקה על-ידי רופא נוירולוג צריכה להיות מודגשה בפניו.   בפסיקה בית המשפט נאמר כי  "אכן, האחריות הראשונית לעריכת הבדיקות שאליהן הוא מופנה מוטלת על החולה. אולם, עשויים להיות מצבים שבהם חולניות חוזרת וחסרת הסבר מחייבת הדגשה נוספת של החשיבות הנודעת לעריכתן של בדיקות מסוימות – בעיקר באותם מצבים שבהם החולה "מוצף" בהפניות לבדיקות רבות. מובן כי גם לגילו של החולה ולמצבו הבריאותי הכללי עשויה להיות חשיבות בהקשר זה."

הדיון בשאלות אלה עשוי להתעורר למעשה במקרה שלכם, וממילא יהיה  צורך להכריע בהן, במסגרת בדיקת רשלנות הרופאים. הכרעה תיעשה לנוכח המצב העובדתי , אשר יתבססו על חוות דדעת מומחה. לפי חוות דעת זו, המומחה יצטרך לבדוק, את  הסטנדרט של אבחון המחלה על יסוד התפרצותם של התקפים מול הטענה שהחולה  צריך היה להיות מאובחן כחולה טרשת נפוצה כבר במועד מסוים. בנוסף לכך, לא החולה להוכח באמצעות חוות דעת המומחה כי התחלת הטיפול באותו המועד  היה מיטיב את מצבו של החולה, לנוכח הניסיון המצטבר מן הטיפול התרופתי בה.

כך לדוגמא, במקרה מסוים נדחתה תביעתה של חולה לאחר שבית המשפט קיבל חוות דעת המומחה מטעם קופת החולים לפיה התלונות על הפרעות התחושה הבלתי ספציפיות ולנוכח המחסור שזוהה בוויטמין B-12, התנהגות הרופאים הייתה ללא דופי. בנוסף קבע המומחה כי אם תחילתה של מחלת הטרשת הנפוצה אצל החולה הייתה במועד הנטען ובאותה עת התבטאה בנימול בלבד, ניתן היה לצפות שמהלכה יהיה שפיר ומתון יחסית. על כן, ולנוכח ההתקף הקשה של המחלה שנים ספורות לאחר כך שפגע בגזע המוח של החולה, ציין המומחה כי ניתן להעריך שהמחלה התפרצה אצלה רק באותה השנה.

נפגעתם מאירוע של רשלנות רפואית,  לחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי מעורך דין מנוסה בתחום אשר יבדוק, ינחה וילווה אותכם. הפנייה והפגישה הראשונה  אינה מחייבת ואינה כרוכה בתשלום.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסםשדות חובה מסומנים *

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>