רשלנות רפואית באבחון תסביב אשך

תביעת רשלנות רפואית באבחון תסביב אשך , עוסקת בכך כי היה איחור באבחון תסביב האשך שגרם נזק. הבדיקה שביצע הרופא והאבחון שלו נעשו בצורה לקויה , כך שהיה צורך לקרות את האשך מיכוון שגילוי תסביב האשך נעשה באיחור.

אירוע של תסביב אשך, שיזור או פיתול האשך ותופעות קרובות נסקרו לא אחת בפסיקה ממנה ניתן ללמוד, כי “האשך נמצא בשק האשכים ללא קיבוע לדופן, מה שמאפשר לו להסתובב על “חבל” או צינור הזרע המכילים גם כלי דם.

תופעה זו מכונה “תסביב” וגורמת לתהליך שעיקרו חסימה מלאה של אספקת דם ולבסוף לנמק ולאובדן האשך. לעיתים מתרחש תסביב חלקי, בין זמני ובין כזה המתמשך ומגיע לתסביב מלא. אצל החולה מתבטא התסביב בכאבים חדים המופיעים בפתאומיות ובעוצמה גבוהה. אלו מקשים דרך כלל פעילות פיסית, כגון משחקי ספורט. התסביב, לרבות החלקי מסווג כמצב חירום כירורגי ומחייב ניתוח דחוף להתרתו ולהצלת האשך. בנוסף מקובל לקבע את שני האשכים על מנת למנוע סבל עתידי. “חלון ההזדמנויות” בו ניתן להציל את האשך, ולמצער בו סיכויי ההצלה גבוהים הוא עד כ – 6 שעות מתחילת התסביב. ככל שהתסביב מנותח מוקדם יותר סיכויי ההצלה מתגברים”.

היווצרות של תסביב יכולה לקרות בכל גיל יחד עם זאת המקרה שכיח יותר בגיל ההתבגרות עקב שינויים בהתפתחות המינית וגדילתו של האשך פעולה שגורמת לירידתו מטה ומגדילה את הסיכוי להיווצרות תסביב.

סקירה של הפסיקה מלמדת, שחובת הרופא לגבי אבחון של תסביב “הינה להפעלת כל האמצעים העומדים לרשות הרופא לחייב או לשלול תסביב ולבדל אותו בהסתברות גבוהה מול תופעה אחרת כמובן במסגרת הפרקטיקה המקובלת. כאשר לאחר שימוש בכל אלה או בהיעדר אפשרות לשימוש בהם, לא מתקבלת אבחנה מבדלת ברמת דיוק משמעותית ביותר”,צריך לבצע למטופל ניתוח באופן מידי. לפיכך, כל עוד לא ניתן להגיע לאבחנה מדויקת השוללת קיום תסביב אשך נקבע, כי ” אי ביצוע פעולות לאבחון התסביב וביניהם אולטרא סאונד ודופלר, מהווים התרשלות מצד הרופאים.” ואין חשיבות לכך אם ההחלטה של הרופא הייתה סבירה.

בהתאם לפרקטיקה המקובלת, תחילה מבצע הרופא למטופל בדיקה ידנית שתיתן לו אינדיקציה אם להמשיך בבדיקות נוספות. בדיקה ידנית אשר מלמדת על מצב של “אשך חריף” או שאין בה להביא את הרופא לקביעה מדויקת שאין מדובר בתסביב אשך, מחייבת את הרופא לבצע למטופל בדיקות נוספות. במקרה בו מדובר בילד או בנער מתבגר שמתלונן על כאב חריף באשך, רגישות או נפיחות חובה על הרופא לבצע הערכה קפדנית הכוללת, בדיקות אולטרה סאונד, מיפוי ושתן בכדי לוודא האם מדובר בתסביב או בדלקת.

במקרים רבים, קיימת טעות באבחנה מבדלת בין דלקת לבין תסביב. משום כך, נקבע בפסיקה, כי “קיימת חשיבות לחקירת נתונים שאינם גלויים לעין ולהשתמש לשם כך באמצעים סבירים העומדים לרשות הרופא”, והכוללות לפחות בדיקות שתן, אולטרה סאונד, ומיפוי.

על פי הספרות הרפואית, בדיקת שתן תקינה, מלמדת על כך שלא מדובר בדלקת אלא בתסביב ולכן יש לנתח את החולה לאלתר. הדעה הרווחת בין הרופאים היא כי אשך מובילי אינו מעלה חשד לתסביב וכי בדרך כלל בתסביב נעלם הרפלקס.אולם, במקרה בו מדובר בחולה צעיר המתלונן על כאב חזק עם אשך בצבע כהה קיימת חובה לבצע בדיקות שתן, אולטרה סאונד ומיפוי. צבע כהה של אשך מלמד על קיום תסביב וחוסר אספקה של דם, אך לא בהכרח על מצב של נמק שהוא בלתי הפיך, והתרת התסביב בזמן נכון תגרום לחזרת הצבע הטבעי של האשך, כלומר, לחידוש באספקת הדם.

באחד המקרים קבע המומחה בדיקת השתן “אינה דרושה לשלילת או לחיוב דלקת משום ש 30% מהסובלים מתסביב יראו כדוריות לבנות בשתן, כלומר יגלו תסמין של דלקת. אך, בית המשפט שלל עמדה זו היות והיא מהווה אף לשיטתו של המומחה אפשרות אבחון ל- 70% מהסובלים הנותרים. באותו המקרה הרופא ביצע בדיקה ידנית בלבד בה מצא לדעתו מוביליות האשך ורפלקס פעיל ולפיכך שלל תסביב וקבע כי מדובר בדלקת. המומחה טען כי נהג בהתאם לפרקטיקה המקובלת, אך בית המשפט ציין כי עמדה זו אינה מקובלת עליו. בית המשפט סקר את הפסיקה לגבי תסביב וקבע כי אין “הצדקה להימנע מבדיקות אובייקטיביות אחרות, זמינות ונגישות, שעשויות לתת לבד או ביחד אינדיקציות לתסביב או לשלילתו”. זאת במיוחד לאור כך כי “כאשר התקדמה הרפואה ומציעה לרופאים בדיקות כאלו, אף אם אינן מדויקות, יש לעשות בהן שימוש ולא להסתפק בבדיקה חיצונית”.