דף הבית / רשלנות רפואית / רשלנות רפואית בניתוח גב

רשלנות רפואית בניתוח גב

0968-300x160מצבו הבריאותי של חולה שעבר ניתוח גב עשוי להתדרדר בעקבות הניתוח שהוא עבר, ובטיפול שקיבל לאחר הניתוח. במקרה זה ייתכן ועומדת לחולה זכות לתבוע את בית החולים והרופא המטפל בגין נזק שנגרם לו עקב רשלנות רפואית בניתוח גב.

החולה המאובחן כסובל מפריצת דיסק בין החוליות עם היצרות של תעלת עמוד השדרה מעל ומתחת לפריצת הדיסק, ובבדיקה"בבנסקי" שנערכה לו נמצאו החזרים ערים מה שמלמד על פגיעה בעמוד השדרה, והרופא המטפל העשוי להמליץ לחולה על ניתוח .

תעלת עמוד השדרה מורכבת משורה של חוליות, הנקראות "למינות". לחץ על עמוד השדרה שנגרם עקב היצרות של התעלה יכול להביא לידי מוילופטיה, שהינה פגיעה בעמוד השדרה. במצב זה נדרשת, במקרים רבים, התערבות כירורגית. אם נופלת החלטה על ניתוח, עומדות בפני המנתח מספר דרכי פעולה, וביניהן ניתוח למניקטומי וניתוח למינופלסטי. הן הניתוח הלמינקטומי והן הניתוח הלמינופלסטי פועלים, כאמור, לשחרר לחץ מעמוד השדרה שנגרם עקב היצרות תעלה. בניתוח למינקטומי, על מנת להסיר את הלחץ האמור, המנתח מסיר כליל את הקיר האחורי של מספר למינות. ואולם, ניתוח זה גורם לחוסר יציבות בעמוד השדרה, ולפיכך פותחה השיטה החלופית -היא הניתוח הלמינופלסטי. קיימות מספר שיטות לביצוע הניתוח הלמינופלסטי. בקצרה, בשיטת הניתוח הלמינופלסטי  אשר בה עשה שימוש פרופ' רובין במקרה זה, המנתח איננו מסיר את הקיר האחורי של הלמינות, אלא חותך אותן מצד אחד ו"מחליש" אותן מצד השני, כך שנוצר ציר שבאמצעותו ניתן ל"פתוח" את הקיר, באופן המדמה אותו לדלת הסבה על צירה. חיתוך הלמינה בצד אחד נעשה על ידי מכשיר שנקרא "בר", אשר משייף את החוליה עד ש"יש שכבה דקה מאוד בלבד של עצם שמחזיק אותו" . "השכבה הדקה" שנותרה לאחר השיוף נחתכת על ידי מכשיר בשם "לנג'ה" . החלשת הצד השני של הלמינה נעשית באותה דרך, אך ה"שכבה הדקה" שנותרת איננה נחתכת, על מנת שתשמש, כאמור, כציר ה"דלת".  פתיחת ה"דלת" מסירה את הלחץ מעל עמוד השדרה, אך במקביל, משאירה גורמים שיתמכו בו. שתי שיטות הניתוח האמורות אינן מבטיחות הצלחה, ומצבו של המנותח אף עלול להחמיר הואיל ופגיעה בעמוד השדרה הינה בלתי הפיכה .

כך למשל, באחד המקרים שנדונו בביחת המשפט  החולה הבחין כי הוא גורר את רגלו, מה שמלמד על שיתוק ספסטי חלקי בארבע הגפיים. שיתוק ספסטי מתייחס למצב של שיתוק, בו החולה סובל מרגישות יתר של שריריו אשר מונע מהשרירים לפעול באופן מתואם. בבדיקת MRI הרופא הבחין את המקור לשיתוק , שאחד מגורמיו היה  פריצת דיסק בין החוליות והיצרות של תעחת  עמוד השדרה  מעל ומתחת לפריצת הדיסק הצווארי עקב פריצת  . בעקבות זאת הומלץ לחולה לבצע ניתוח בעמוד השדרה בשם Open Door Laminoplasty (להלן – למינופלסטי). לאחר הניתוח סבל החולה מחוסרתנועות של כף הרגל הימנית של החולה, ובדיקת ה-CT לאחר הניתוח הראתה כי נשבר הציר של אחת הלמינות שהרכיבו את ה"דלת", ולמינה זו נפלה ולחצה על עמוד השדרה. סיבוך זה – שבירת ציר הלמינה והחלקתה לתעלת השדרה – איננו שכיח, אף שבספרות המקצועית מתועדים מספר מקרים כאמור.נוכח מה שעלה מממצאי ה-CT, הוחלט לנתח את החולה בשנית ולבצע ניתוח למינקטומי, שהינו, כאמור, הסרה מוחלטת של הקיר האחורי של חוליות עמוד השדרה.

מצבו הבריאותי של החולה, בשבוע שלאחר הניתוח השני, השתפר בהדרגה. ואולם, הוא מעולם לא חזר למצב כפי שהיה עובר לניתוח הראשון. לאחר שחרורו מבית החולים מצבו החל להתדרדר. בבדיקה שנערכה לחולה יום לאחר הניתוח הליכתו הייתה לא יציבה. הוא המשיך להתלונן על בעיות בהליכה, וחזר להיבדק מספר פעמים. בדיקת MRI, שנעשתה על ידי רופא אחר, הראתה ששוחרר הלחץ על עמוד השדרה באזור הניתוח, אך הבדיקה הצביעה על  לחץ על עמוד השדרה באזור אחר והוא נותר  סובל מהפרעות תנועתיות ונוירולוגיות משמעותיות.

על פי עדויות המומחה, החלקת הלמינה לאחר הניתוח נגרמה מכיוון ש"כפי הנראה לי, בוצע חיתוך שלם של הלמינה באותו מקום ולא חלקי כפי שדרוש, או שהלמינה נשברה בזמן 'פתיחת הדלת'". על מנת למנוע את האפשרות של החלקת הלמינה, על המנתח לבצע תפירות עגינה בכדי לקשור את העצם לרקמות שמסביב, אך צעדים אלה לא ננקטו.

בית המשפט קבע כי בית החולים והרופא המטפל התרשלו בטיפול שנתנו מכוון שלא נערכה בדיקה לפני הניתוח עצמו שמא באמת חל שיפור אצל החולה המייתר את הצורך בניתוח, הרופא  לא צפה התנתקות הלמינה והחלקתה מחמת חולשתה מיד לאחר הניתוח ולא ביצע את הפעולות הדרושות לתפירה על מנת למנוע החלקה והיות והמעקב והטיפול בחולה לאחר הניתוח לא היו נאותים ולא בוצעו בזריזות ראויה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסםשדות חובה מסומנים *

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>