דף הבית / רשלנות רפואית / רשלנות רפואית בניתוח קיסרי

רשלנות רפואית בניתוח קיסרי

???????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????רשלנות רפואית בניתוח קיסרי מתקיימת בעת קבלת החלטה שגויה לגבי החלטה על הפסקת הלידה הרגילה או ניסיון לידת הואקום והעברת היולדת לניתוח קיסרי דחוף, אשר עשויה להיות קריטת במצבים מסוימים.   מסיקרת טענות המומחים בפסיקה עולה, כי כל עוד ראש העובר לא מבוסס בעמדת האפס בספינה,  והלידה מתארכת לפרק זמן ארוך מאוד , צריך להפסיק את הלידה הרגילה ולהוציא את העובר באמצעות ניתוח קיסרי.

לידה נעשית בשני שלבים: תחילה צריך להיות פתיחה מלאה של צוואר הרחם, לאחר כך פתיחה מלאה ולידה. הליך הלידה הוסבר על ידי המומחים בפסיקה באופן הבא:” תעלת הלידה מכונה “ספינה” (מסומנת באותS )  ומצויה במישור האמצעי של האגן הגרמי. היא מחולקת ל – 6 חלקים (חלוקה דימיונית), החל מקו הגבול העליון של תעלת הלידה, המצוי בגובה של 3 ס”מ ומסומן 3-S דרך בסיס האגן המסומן 0=S וכלה ב- 3+S – הוא קו הלידה. עם התקדמות הלידה, ראש העובר מתקדם במורד תעלת הלידה מעמדה של מינוס 3 (S-3)ׂדרך עמדת מינוס 2 (2S-), מינוס 1 (S-1),האפס (S=0) ומשם לקו הלידה המצוי בעמדה +3 “.

בלידה רגילה הסיכוי שיגרם נזק כאשר העובר גדול הוא רב. כך למשל, קיימת אפשרות לפגיעה במקלעת הברכיאלית (מקלעת הזרוע), בעת משיכת ראשו של הילוד או משיכת ידיו על מנת לחלצו מתעלת הלידה.

במקרים בהם מדובר בעובר גדול, נהוג לבצע ניתוח קיסרי בכדי להימנע מפגיעה אפשרית בילוד. לפיכך, קיימת חשיבות רבה, לאבחון מוקדם של גודל העובר, וזאת בכדי למנוע נזק לעובר בלידה רגילה.

בפרקטיקה הרפואית ניתן לבדוק משקלו של העובר , בסטיה של ‎10% בהערכה קלינית משולבת בבדיקה אולה-סונוגרפית. בדיקה אחרת להערכת גודל העובר היא באמצעות בדיקת אולטרסאונד, אשר אינה מדוייקת, לנוכח סטייה אפשרית של עד 20% מקובל, שיילוד שמשקלו הוערך מעל 4,000 ג’ הרופאים צריכים לקחת כאפשרות ביצוע לידה בניתוח קיסרי.

ייתכן מצב בו הרופאים היו צריכים לצפות לידת תינוק שמשקלו עולה על 4 ק”ג, אשר לא ניתן היה ליילדו בלידה רגילה, וזאת בהתחשב בניתונים אישיים של היולדת, כגון: גובה , מידת האגן , מחלת סכרת ,  הריונות קודמים , הפלות , יחייב ניתוח קסירי לאלתר ללא ניסיון בביצוע לידה רגילה. במקרה בו היולדת סובלת מסכרת ההיריון, הסיכון לעובר גדול ממדים הוא רב יותר.

כמו כן, יולדת נמוכת קומה ומתנשאת למשל לגובה של 1.50 מ’ בלבד, מלמד על מימדי האגן שלה, אשר מטבע הדברים, יהיה  צר מידות. במקרה מסוג זה, יהיה על הצוות הרפואי לערוך מדידה של היקף ראש העובר וכן, לצלם את האגן של האם, כדי לעמוד על מידת ההתאמה ביניהם ובדרך זו להבטיח את ירידתו של העובר בתעלת הלידה ללא קושי. אי ביצוע הבדיקות הנ”ל כשלעצמו מהווה רשלנות.

אומנם, הצורך בניתוח קיסרי יכול לנבוע מקיום מצוקה עוברית אך אין לכך קשר לבעיה של משקל גבוה של העובר, שמצריכה כשלעצמה ביצוע ניתוח קיסרי. בכל אחד מהמצבים יש צורך לבצע את הניתוח.

באחד המקרים, השאלה המרכזית שעלתה התייחסה לבחירתם של רופאי בית החולים להימנע מביצוע ניתוח קיסרי ולהמשיך וליילד את היולדת בלידה “רגילה” – תוך שימוש בשולפן רִיק – לידה שנסתיימה בגרימת נזק ליילוד. השימוש בשולפן רִיק הצביע על כך שהלידה היתה “רגילה”, והבחירה היתה, איפוא, בין לידה רגילה לבין לידה כירורגית.

באותו המקרה, אישר המומחה שקיימת אפשרות שסמוך לפני הלידה “נצפתה מצוקה עוברית וקיימת פתיחה גמורה, וראש נמוך”, אך הוא הדגיש באותה נשימה כי “רופא סביר לא היה מגיע למצב ההיפותטי הזה. האישה היתה מנותחת שעות רבות קודם לכן ולא מסיבה של מצוקה עוברית”. אלא עקב משקלו הגבוה של העובר שהוערך ב-‎ 4,200-4,500 ג’. בית המשפט היה בדעה, כי “משקלו החריג של העובר היה צריך להעמיד את הרופאים על הצורך לשקול ביצוע ניתוח קיסרי בהתאם להתפתחות הלידה”.

בנוסף, במקרה זה, היו לרופאים סיבות נוספות לאפשרות שיהא צורך לסיים את הלידה בניתו קיסרי – החשד לזיהום מי השפיר, לחץ הדם הבלתי תקין וריבוי הלידות שלה בעבר. למרות זאת, הרופאים לא ביצעו הכנה של חדר הניתוח ולא דאגו להימצאות הצוות הרפואי במקום. התוצאה הייתה שבהגיע ע ההכרעה – שללו מעצמם הרופאים את האפשרות לבצע את הניתוח, בשל קוצר הזמן – שנבע מן המחדלים האמורים, ולפיכך נמצא כי הרופאים התרשלו.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסםשדות חובה מסומנים *

*