רשלנות רפואית בניתוח שבר ביד

רשלנות רפואית בניתוח שבר ביד נעשת לעיתים קרובות. ביצוע תיקון של שבר ביד יכול להתבצע תחילה בטיפול שמרני ולאחר כך , במידה והטיפול לא מצליח, ניתוח שבר ביד, אשר יכול להיות על ידי ניתוח בהחזרה פתוחה ושיחזור ניתוחי של הצורה האנטומית של העצם השבורה.

בטיפול השמרני תקובע העצם בגבס מתחת למרפק וזאת בכדי ליצור אימובילציה מוחלטת באזור השבר ומניעת תנועה במפרק הפרוקסימלי המצוי ליד המרפק בין עצמות הרדיוס והאולמנה.

לרופא בחדר המיון קיים שיקול דעת לבצע החזרה סגורה מבלי לערוך ניתוח והחלטה זו תיחשב להחלטה סבירה. בספרות הרפואית נאמר, כי בשני האפשרויות יש סיכון למצב של איבוד העמדה  לאחר 10 ימים, ולכן על הרופא להנחות את החולה לבצע צילום נוסף לאחר תקופה זו ולחזור לבדיקה חוזרת אצל האורטופד. הסיבה לכך, נעוצה בכך שבמקרה בו קיים אי העמדה והחולה חזר במועד האמור עם הצילום, יבוצע לחולה שחזור נוסף אשר יימנע מצב של נזק בלתי הפיך לשבר עקב אי הטיפול אשר לא יהיה ניתן עוד לתיקון.

רופא בבית החולים החליט לערוך "החזרה סגורה של השבר ולקבע אותו" , מדובר בהחלטה שהיא "סבירה במסגרת קשת האפשריות הטיפוליות שהרופא המטפל היה יכול לבחור בהן".

שאלה אחרת נוגעת לאיחור שנפל בקביעת המועד לבדיקה על ידי אורטופד.  כך לדוגמא, חולה הגיע לקופת החולים וערכה צילום לאחר קיבוע סגור, "אך המועד שניתן לה לבדיקה על ידי האורטופד היה בחלוף 10 ימים . בעדותה העידה החולה, כי "  אף שביקשה להתקבל על ידי האורטופד במועד מוקדם יותר לא נענתה בשל כך שלא היה מועד פנוי לבדיקה.  נקבע כי,  עקב חשיבותה הקריטית של בדיקת החולה והצורך להגיע לבדיקה חוזרת אצל אורטופד 10 ימים לאחר הקיבוע, היה על רופא המשפחה של קופת החולים מטעמה, צוות המרפאה שעוסק בקביעת תורים לאורטופד, הצוות שדאג לביצוע הצילום או כל גורם אחר לנקוט פעולה יזומה מצדו כדי לוודא כי עניין כה קריטי, בדיקה מיידית אצל אורטופד יבוצעו בתוך פרק הזמן הנכון.

השופט ציין כי, אף במצב בו החולה לא מצביעה על הדחיפות, על הרופא באופן יזום ועצמאי לבדוק מהי מידת הדחיפות ובהתאם לוודא שאין צורך בקביעת תור דחוף במקרה זה.  עוד ציין השופט , כי רפואת הקהילה "אינו מתמצה בהיבטים הטכניים של הצבת רופאים, קיום הבדיקות ומתן שירותי העזר. ניתן לצפות מקופות החולים שיפעלו באופן יזום ואקטיבי לדאוג לבריאותם של החולים. כאשר נתקל צוות המרפאה, בין שהמדובר ברופא המשפחה ובין שהמדובר באחיות הפועלות במרפאה או בכל גורם אחר, במטופלת שנגרם לה שבר ואשר יש חשיבות קריטית לכך שתיבדק על ידי אורטופד בתוך פרק זמן מסוים עם צילום הרנטגן – עליו לוודא ולדאוג לכך שהדבר ייעשה". עם זאת קבע השופט,כי אין לצפות מקופת החולים ל'רדוף' אחר המטופלים, אך במקרה הזה לא היה צורך ב'מרדפים', המטופלת הגיעה לקופת החולים בזמן, עברה את הצילום ופנתה כדי לקבוע תור. הכשל נפל בקביעת התור בחלוף עשרה ימים ולא בהפנייתה המיידית לרופא האורטופד.