דף הבית / רשלנות רפואית / רשלנות רפואית תשניק סב-לידתי

רשלנות רפואית תשניק סב-לידתי

 ????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????רשלנות רפואית תשניק סב-לידתי (היפוקסיה – חוסר חמצן) ועקב כך, נגרם נזק מוחי ליילוד, על החולה להוכיח כי-

  • בית החולים ו/או הרופא התרשלו בעת הלידה.
  • כתוצאה מרשלנות זו, היילוד סובל מתשניק סב-לידתי.
  • הנזק ממנו סובל היילוד נובע מהתשניק, ולא ממשהו אחר.

סקירה של עמדת המומחים מלמדת, כי במקרים מעטים של שיתוק מוחין נמצא כי הנזק המוחי נבע ממצב של תשניק  סב-לידתי . במרבית המקרים,  כ – 90% מהם, שיתוק המוחין נגרם שלא בגין הליך הלידה אלא מסיבות אחרות כגון: פגמים גנטיים או מטבוליים, או סיבוכים המתרחשים במהלך ההיריון.

עוד מקובל בין המומחים, כי תשניק סב-לידתי מאופיין במספר סממנים, ביניהם אלו המובהקים כדלקמן:

  • אפגר נמוך בדקות הראשונה, החמישית והעשירית לחיי היילוד.
  •  חמצת חמצת מםבולית בדם(PH).
  •  פרכוסיםאו רפיון שרירים בימים או בשבועות הראשונים שלאחר הלידה פגיעה רב מערכתית, כמו פגיעה בכליות או הפרעה בתפקודי קרישה.
  •  העדרקיומו של כל גורם ידוע אחר, אשר ניתן לייחס לו את גרימת הנזק.

סימנים אלו אינם מדע מדויק ולכן ייבחנו באופן זהיר . כך למשל, האפגר הוא מדד שבודק את את מצבו של התינוק  בעשר הדקות הראשונות לחייו והוא נקבע בהסתמך על חמישה נתונים: נשימה, דופק, צבע, תגובה לגירוי וכוח השרירים. באותו האופן, ערכי  החומציות בדם, נקבעים על פי בדיקה  ביוכימית שמשקפת את מצב החמצן בדם ברגע נתו.

כפי שצויין לעיל, אחד מתנאי הסף לקיומו של תשניק הוא חמצת מטבולית בדם אשר תקינותו נמדדת בהתאם לערכי PH ו- BE שהינו אחד ממרכיבי הגזים בדם. דרישת הסף בנושא ה – PH היא בדיקה בערך 7 ומטה.

במקרה מסוים לא הייתה מחלוקת, כי בעת לידתו, היו אצל היילוד רובהמדדים שמלמדים על מצב של תשניק סב-לידתי, אשר גרם ליילוד  לשיתוק המוחין בו לקה.  המחלוקת בין המומחים הייתב בקשר בין התשניק לנזק של היילוד, וזאת עקב כך שערכי החמצת המטבולית נמצאו תקינים בדם הטבורי של היילוד- 7.1 PH ו- 10=BE. עוד נמצא כי , בשל התארכות הלידה, נמנעה אספקת חמצן סדירה לעובר וכתוצאה מכך, הוא נקלע למצוקה, אשר באה לביטוי בהאטות במוניטור. המומחה סבר כי, חמצן שניתן ליולדת והשכבתה על הצד, היה בהן לתמוך בממצא זה.

האטה היא מצב שבו בעת שהרחם מתכווץ כתוצאה מציר , זרימת הדם האימהי לרקמות העובר דרך השלייה מואטת, מצב שעשוי לגרום לירידה בכמות החמצן המגיעה לעובר דבר שיכול לגרום לו נזק, בעיקר נזק מוחי.  קיימות סוגי האטות שונות שניתן לראותן בניטור האלקטרוני והן:

  • האטה מוקדמת, מתקיימת בצורה קבועה בעת שהתכווצות של הרחם מגיעה לשיאה. האטה זו נובעת מגירוי של מערכת העצבים הווגינאלית מהילחצות ראש העובר בתעלת הלידה, ואין להן משמעות פתולוגית.
  • האטה מאוחרת, מפויעה במצב של אי ספיקה שלייתית קשה או לסבל עוברי בעת מהלך הלידה. הן מופיעות 20 עד 30 שניות לאחר שיא ההתכווצות או הציר ולהן עלולה להיות משמעות חמורה ביותר לגבי מצב היילוד לאחר הלידה.
  • האטה משתנה,מופיעה באופן משתנה ועשויה להופיע מוקדם, עם הציר, או מאוחר יותר ולעתים אף ללא פעילות רחמית כלל. נהוג לייחס אותן ללחץ על חבל הטבור.

הואיל ואין מדובר במדע מדויק, בית המשפט בוחן את הסוגיה על בסיס מערך הסתברויות. תקינותם של ממצאים אצל ילודים לאחר ניתוח קיסרי, לרבות ערכים תקינים בבדיקות ה – PH אינה שוללת אפשרות לגרימת הנזק המוחי בשלב מוקדם יותר של הלידה. כך לדוגמא, במקרה הנ"ל השופט ציין כי הערכים התקינים שנמצאו בבדיקות ה- PH אינם חזות הכל, ואין בהם כדי לשקף אלא מצב ברגע נתון, ולכן מצא את בית החולים ורופאיו כרשלנים.

 

 

 

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסםשדות חובה מסומנים *

*