ועדה רפואית לנפגעי עבודה

לאחר שהוכרה תביעתו של הנפגע כפגיעה בעבודה יהא הנפגע רשאי להגיש לפקיד התביעות תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות.

לאחר בירור התביעה מועבר תיקו של הנפגע ע"י פקיד התביעות למחלקת וועדות רפואיות לשם שיבוץ לדיון בפני הוועדה הרפואית. משנקבע התיק לדיון תומצא לנפגע הזמנה לדיון בה יפורט מקום התכנסות הוועדה הרפואית, מועד הדיון ושעת הדיון.

מהי ועדה רפואית

תפקידה של הועדה הרפואית היא למעשה לקבוע, מהם הליקויים הרפואיים מהם סובל הנפגע, מידת חומרתן, דרגת הנכות הרפואית שנותרה בגינם והאם הנכות נגרמה כתוצאה מהפגיעה בעבודה.

ועדה רפואית מורכבת מרופא אחד או שניים המומחים בתחומי רפואה שונים, כאשר הרכב הוועדה הרפואית ייקבע ע"י רופא המוסד לביטוח לאומי על פי סוג המומחיות הרפואית הדרושה לסוג הפגיעה של הנפגע.

מלבד חברי הוועדה הרפואית יהא נוכח בדיון מזכיר הוועדה שינו לעמשה, נציג המוסד לביטוח לאומי, אשר תפקידו, בין היתר, להעביר לעיון הוועדה הרפואית את תיקו של הנפגע, להסביר לו את זכויותיו, לרשום את החלטת הוועדה הרפואית ולנהל פרוטוקול דיון כדין.

במסגרת הדיון רשאית הוועדה הרפואית לשאול את הנפגע שאלות לגבי פגימותיו ומצבו הרפואי והתפקודי ובמידת הצורך להעמידו לבדיקה רפואית . במידה והוועדה הרפואית סבורה כי אין להסתפק בבדיקה הרפואית היא רשאית לדרוש מסמכים רפואיים נוספים או להפנות את הנפגע לקופת חולים או לבית חולים לצורך ביצוע בדיקות רפואיות, כגון; בדיקת CT , בדיקת EMG , בדיקת שמיעה וכדומה.

במידה ולנפגע מספר ליקויים רפואיים הנובעים מהפגיעה בעבודה הוא יידרש, במידת הצורך להיבדק בפני יועצים רפואיים אליהם יופנה ע"י הוועדה הרפואית .

עם קבלת מלוא המסמכים הרפואיים והחלטות היועצים השונים שנדרשו יוחזר תיקו של הנפגע לדיון בפני הוועדה הרפואית לשם מתן החלטה מסכמת.

בתום הדיון בעניינו של הנפגע תסכם הוועדה הרפואית את ממצאיה הרפואיים ותיקבע החלטתה בהתאם לכלל המסמכים הרפואיים שהונחו בפניה , ממצאי בדיקותיה ותלונות הנפגע. החלטת הוועדה תירשם ע"י המזכיר בפרוטוקול הדיון במסגרתה הוועדה תיקבע את אחוזי הנכות הרפואיים, אשר לדעתה נותרו לנפגע בקשר לכלל פגימותיו והאם מדובר בנכות לתקופה זמנית או קבועה.

אם החליטה הוועדה הרפואית שמצבו של הנפגע אינו קבוע היא תיקבע לו דרגת נכות לתקופה זמנית לכל היותר עד שנה. בתקופה זו תשולם לנפגע קצבה בשיעור דרגת הנכות הזמנית והוא יוזמן בתום התקופה לדיון נוסף בפני הוועדה הרפואית לשם בחינת מצבו.

קביעת דרגת נכות

קביעת סוג הנכות ודרגת הנכות תיעשה על פי התוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה ), התשט"ז-1956, המכילה את רשימת סוגי הפגיעות שהוכרו ולצידן שיעורי הנכות.

מקום בו לנפגע שני ליקויים או יותר תיקבע דרגת הנכות לפי חישוב משוקלל של אחוזי הנכות. כך למשל, מקום בו זכאי הנפגע לנכות בגין הגבלת תנועות עמוד שדרה בשיעור % 10 וכן זכאי לנכות צמיתה בגין קרע במניסקוס בשיעור % 10 נוספים סך הנכות הצמיתה המשוקללת שתיפסק לו היא % 19 .

חשוב לזכור, כי על הוועדה לדון רק באותם הליקויים הרפואיים שנגרמו כתוצאה מהפגיעה בעבודה. ליקויים אחרים שקיימים לנפגע שאינם קשורים לפגיעה בעבודה וקיים לגבם תיעוד רפואי, יכולים לגרום לכך שהוועדה הרפואית תנכה מסך הנכות הכוללת שתיפסק לנפגע את דרגת הנכות הקשורה לאותם ליקויים. כך למשל, מקום בו נפסקה לנפגע נכות צמיתה בשיעור % 30 בגין הגבלת תנועה בגב תחתון ונמצא כי בעבר סבל הנפגע מהגבלה קלה השווה לנכות בשיעור % 10 . ייקבל הנפגע נכות בשיעור % 20 בלבד.

קצבה חודשית ומענק חד פעמי

מקום בו קבעה הוועדה הרפואית לנפגע נכות צמיתה בשיעור % 9 עד % 19 הוא יהא זכאי לתשלום מענק חד פעמי.

אם הועדה הרפואית מצאה לקבוע לנפגע נכות צמיתה בשיעור של % 20 ומעלה הוא יהא זכאי לקצבה חודשית.

במידה ומצבו הרפואי של הנפגע יכול להישתנות בעתיד, תיפסק לנפגע נכות לתקופה זמנית , אשר במהלכה הוא יהא זכאי לקצבה חודשית שתחושב מגובה שיעור נכותו הזמנית. בתום התקופה הזמנית יוזמן הנפגע לדיון נוסף לפני הוועדה הרפואית לבדיקת מצבו.

הגדלת הנכות הרפואית

משנקבעה לנפגע דרגת נכות רפואית צמיתה על הוועדה הרפואית לבדוק את השפעותיה של הנכות על הכנסותיו ויכולתו לשוב לעבודה בה עסק לפני הפגיעה בעבודה. במקרים בהם הוכח לפני הוועדה הרפואית כי הנפגע פוטר מעבודתו בשל פגימותיו ואין לא כל הכנסה, או עבר לעבוד בעבודה קלה יותר בגינן, או הכנסותיו נפגעו בשיעור גבוה . תהא הוועדה הרפואית רשאית להגדיל את דרגת הנכות הרפואית שנפסקה לנפגע עד מחצית. קרא בהרחבה מאמר בנושא תקנה15 התנאים להגדלת נכות צמיתה שנפסקה לנפגע .

הגשת ערר וערעור

על החלטות הועדה הרפואית, רשאי הנפגע לערור בפני ועדה רפואית לעררים, שיכולה לאשר את ההחלטה ,לשנותה או לתקנה.

החלטת הועדה הרפואית לעררים היא סופית עליה ניתן לערער בפני בית הדין לעבודה. בית הדין אינו משמש כוועדה רפואית ואין הוא מוסמך לדון בשאלה רפואית. לכן, לניסוח הערעור קיימת חשיבות מירבית אשר יכולה להשפיעה על הקביעות המשפטיות בעניינו של הנפגע.