לא אחת קורה שהניזוק מפונה ממקום האירוע באמצעות סיוע של אמבולנס. כמובן שהדבר נעשה בתשלום כספי ועולה שאלה מי נושא בתשלום זה בפועל ?
מי מבצע את גביית השתלום מהניזוק ?
גביית תשלום בגין שרות אמבולנס למד"א מתבצע כיום באמצעות קופת החולים בה הנפגע מבוטח.
קופות החולים גיבשו מערכת נהלים אשר שינתה את הנוהג שהיה קיים בעבר, והן נושאות בעלות השרות שקיבל המבוטח אצלם ממד"א.
המבוטח הוא זה שאמור לפנות לקופת החולים בה הוא מבוטח ולהעביר את טופס האגרה שקיבל ממד"א, תוך 30 יום מקבלת השרות, וקופת החולים תדאג לשאת בתשלום זה למד"א.
נפגע שפונה באמבולנס לבית החולים ושם נדרש לאישפוז זכאי לכיסוי מלא של התשלום.
במידה והנפגע לא אושפז בבית החולים הדרך הטובה ביותר היא להסדיר, תחילה, תשלום זה אל מול מד"א. ואחר כך לפנות אל חברת הביטוח לשם קבלת החזר כספי מלא.
חברת הביטוח מחוייבת לשאת גם בהוצאות הרפואיות שהוציא הנפגע. אולם, על מנת שזה יתקיים על הנפגע לשלוח את דרישת החוב שקיבל ממד"א אל חברת הביטוח ולבדוק בהמשך אם אכן בוצע תשלום על ידה. במקרה בו התשלום טרם בוצע בעת ההגעה להסדר צריך לבדוק כי בשטר הסילוק עליו חתם הניזוק מצויין במפורש שהסכום לא כולל תשלום עבור מד"א.
במידה והתאונה היא גם תאונת עבודה, אם יוכח כי התרחשה במהלך פעילות הקשורה לעבודה. המוסד הלאומי יישא בעלות התשלום, וזאת לאחר פתיחת תיק תאונת עבודה ולאחר שהכיר באירוע כתאונת עבודה.
חוק מגן דוד אדום קובע כי מד"א לא יכולה להגיש תביעה בבית המשפט אשר תכלול את הוצאותיה והיא צריכה לפעול על פי פקודת המסים כפי שגובים חובות מדינה כגון: קנסות, ארנונה עירונית חשמל ועוד, דבר מאפשר לה לפעול בצעדי גבייה מהירים- עיקולים וכדומה, באופן ישיר וללא צורך בהחלטת בית משפט.
סעיף 7א לחוק חוק מגן דוד אדום, תש"י-1950, קובע :
"(א) האגודה תגבה ממי שקיבל ממנה שירותים הניתנים לפי חוק זה או ממבטחו, אגרה בשיעור שיקבעו שר הבריאות ושר האוצר; השרים רשאים לקבוע חיוב בתשלום ריבית והפרשי הצמדה והטלת קנס פיגורים במקרה של אי תשלום במועד של האגרה, כולה או מקצתה.
(ב) האגרה, הריבית, הפרשי ההצמדה והקנס ייגבו על פי פקודת המסים (גביה), כאילו היו מס כמשמעותו באותה פקודה".
החוק מורה באופן ברור שלא יפורש אחרת כי מד"א רשאית לגבות את התשלום בעד השירות שנתנה על פי פקודת המיסים גביה.