חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז – 2007 אשר חוקק לאחרונה, מעניק לנפגעי פוליו תושבי ישראל אשר לקו במחלת שיתוק ילדים בתחומי ישראל ( החל מיום 14.5.1948 ) את הזכות לקבלת פיצויים והטבות.
על פי הוראות החוק, מי שיוכר כנפגע פוליו ונגרמה לו נכות צמיתה ( מוגבלות בניידות ) עקב מחלתו , יהיה זכאי לקבלת פיצוי חד פעמי ולקצבה חודשית או למענק חד פעמי במקום קצבה חודשית בהתאם לדרגת הנכות שתיפסק לו.
חשיבותו של החוק הוא בכך שאין הוא מתנה את קבלת הפיצויים להם יהא הנפגע זכאי באי קבלת קצבה אחרת ( אי תשלום כפל קצבאות ). זכותו זו של הנפגע מכוח החוק תשולם לו אף אם הנפגע זכאי או מקבל קצבאות אוחרות.
מחלת פוליו
בהתאם לסעיף ההגדרות לחוק "מחלת פוליו" הוגדרה כמחלת שיתוק ילדים ( POLIOMYELITIS ) לרבות החמרה מאוחרת של המחלה ( POST-POLIOMYELITIS SYNDROME ).
הזכאים על פי חוק
הזכאים על פי החוק הינם תושבי ישראל שלקו במחלת שיתוק ילדים כאמור,החל מהמועד הקובע שהינו 4.5.1948 ואילך , ואשר ועדה רפואית קבעה כי נגרמה להם עקב מחלתם נכות צמיתה.
אופן התשלומים
משהוכר נפגע פוליו על פי החוק הוא יהא זכאי לקבלת פיצויים , כאשר גובה התשלום וסוגו ייקבע על פי דרגת הנכות הצמיתה שנפסקה לו ע"י הועדה הרפואית או ע"י רופא מוסמך אליו הוא יוזמן.
פיצוי חד-פעמי
פיצוי חד-פעמי ישולם לנפגע פוליו על פי אחוז הנכות או המוגבלות בניידות הצמיתה שנקבעה לו. בהתאם להוראות החוק נפגע פוליו שעקב מחלתו נקבעה לו נכות צמיתה , ישולם לו פיצוי חד-פעמי בשיעורים מדורגים על פי גובה נכותו, כדלקמן:
• נכות צמיתה עד % 74 יזכה במענק חד-פעמי של 50,000 ש"ח
• נכות צמיתה בשיעור של % 75 – % 94 יזכה במענק חד-פעמי של 100,000
ש"ח
• נכות צמיתה בשיעור של % 95 ומעלה יזכה במענק חד-פעמי של 120,000
ש"ח
יובהר, כי תשלום הפיצוי החד-פעמי משולם ב – 2 תשלומים שווים, כאשר חלקו הראשון ישולם עם אישור הקצבה והתשלום השני לאחר ה- 1.1.09 .
תשלום הפיצוי החד-פעמי אינו מותנה בדבר והוא ישולם בנוסף לכל קצבה חודשית או למענק שיפסקו לנפגע.
קצבה חודשית או מענק
מלבד התשלום החד-פעמי עומדת לנפגע הפוליו הזכות לקבלת קצבה חודשית או מענק בהתאם לדרגת הנכות הצמיתה שנפסקה לו.
נפגע פוליו שנקבעה לו נכות צמיתה בשיעור של % 20 ומעלה יהא זכאי לקצבה חודשית.
בעניין זה קובע סעיף 4 לחוק, כי מקום בו נפסקה לנפגע נכות רפואית או מוגבלות בניידות לצמיתות בשיעור % 100 תשלום לו קצבה חודשית בסכום השווה ל- % 50 מהשכר הממוצע ( נכון ליום 1.1.07 סך של 3,769 ש"ח ). לעומתו , נפגע פוליו שנפסקה לו נכות כאמור, בשיעור הנמוך מ- % 100 והגבוה מ- % 20 תשולם לו קצבה חודשית שמחושבת באופן יחסי מסכום הגמלה הנ"ל. כך למשל נפגע שנפסקה לו נכות בשיעור % 40 יהא זכאי לקצבה חודשית בסכום השווה ל- 1,507.6 ש"ח.
נפגע שנפסקה לו נכות רפואית או מוגבלות בניידות לצמיתות מתחת ל- % 20 יהא זכאי לתשלום מענק במקום קצבה חודשית. חישוב סכום המענק ייעשה באופן יחסי מסכום הקצבה הבסיסי ( 3,769 ש"ח ) במכפלה של 70 גמלאות. כך למשל, נפגע שנפסקה לו נכות בשיעור של % 10 ישולם לו מענק בסכום של 26,320 ש"ח .
הגשת התביעה
התביעות מכוחו של החוק תוגשנה למוסד לביטוח לאומי ותתבררנה בפניו. מקום בו לא עמד הנפגע בעבר בפני ועדה רפואית לבדיקת זכותו לקבלת קצבת נכות כללית, ניידות או קצבה לשירותים מיוחדים עליו לצרף מלוא המסמכים הרפואיים בעניינו לצורך קביעת נכותו.
רופא מוסמך או ועדה רפואית לעררים
בהתאם להוראת סעיף 7 לחוק, ההכרעה בשאלת הכרתו של התובע כנפגע פוליו וקביעת אחוז הנכות הנובע מהמחלה ממנה הוא סובל תיעשה ע"י הועדה הרפואית אליה יוזמן הנפגע.
רשימת הליקויים שלפיה ייקבעו אחוזי הנכותו של הנפגע הינה רשימת הליקויים לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב ] התשנ"ה-1995 והתקנות שהותקנו על פיו, הדן בביטוח נפגעי עבודה .
תביעה להחמרת מצב
סעיף 5 לחוק קובע, כי אדם שהוכר כנפגע פוליו ונקבעו לו אחוזי נכות וחלה החמרה במצבו הרפואי כתוצאה ממחלת הפוליו בה לקה, יהא רשאי לבקש קביעה מחודשת של דרגת נכות ואף הוא יוזמן בפני הועדה הרפואית.
מקום בו מצאה הועדה הרפואית, כי עקב החמרה במצב בריאותו עלו אחוזי הנכות שנקבעו לו בעבר ב- % 10 או יותר. יהא אותו נפגע זכאי לקבלת הפרש פיצויים, בהתאם לגובה הנכות החדשה.
נכה בעל מוגבלות בניידות
נפגע פוליו אשר נקבעו לו עוד אחוזי מוגבלות בניידות על פי הסכם הניידות, וזאת בשל מחלת הפוליו בה לקה רשאי לבחור אם ישולם לו פיצוי על פי חוק זה בהתאם לאחוזי המוגבלות בניידות שנפסקו לו , או לפי אחוזי הנכות שנפסקו לו ע"י הועדה הרפואית.
המועד להגשת התביעה
סעיף 14 לחוק קובע, כי תחילתו של חוק זה היא מיום 1/1/07 וכי נפגע פוליו אשר הגיש תביעתו עד ליום 31/12/08 יהא רשאי לקבלת תשלומים למפרע בעד העבר, החל מיום תחילתו של החוק. מקום בו הוגשה התביעה לאחר מועד זה , ישולמו תשלומים בעד העבר רק עבור 12 חודשים שקדמו להגשת התביעה.