זכויות על פי חוק אחר

לעיתים עומדת לנפגע הזכות להגיש תביעה לתגמול על פי חוק הנכים וגם לגמלה על פי חוק הביטוח הלאומי.

סעיף 36א לחוק הנכים מחייב לבחור באיזה גוף אותו נפגע רוצה לנהל את תביעתו.

נפגע שהגיש תביעה לביטוח לאומי ופנה גם בתביעה להכרה לקצין התגמולים למעלה משלוש שנים מאז הוכר בביטוח לאומי ייחשב כאדם ש"בחר בזכות" על פי חוק הביטוח הלאומי, ותביעתו תדחה.

האפשרות לנהל הליך למימוש זכות וקבלת פיצויים אפשרית על פי שני החוקים במסגרת המועד הקובע, וזאת בתנאי שהתשלומים המשולמים לו לא משולמים בגין אותו מאורע. אחרת , קצין התגמולים עשוי יקזז את הסכום המשולם לו מסכום התגמולים אותם הוא אמור לקבל ממנו.

בעבר קבעו סע' 36א לחוק הנכים וסע' 323 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה -1995, כי הבחירה נעשית סופית לאחר שישה חודשים מיום קביעתה של הנכות היציבה לפי סע' 36א(1) לחוק הנכים.

בהתאם להילכת איבגאנה שנהגה אז קבע בית המשפט כי קבלת פיצויים מביטוח לאומי מהווה למעשה בחירת זכויות.

בשנת 1997 הועברה בכנסת הצעת חוק ולפיה נקבע , כי יראו נכה כמי שבחר בזכויות לפי חוק הביטוח לאומי, אם לא הגיש תביעה לפי חוק הנכים שלוש שנים מיום שהגיש תביעה לפי חוק הביטוח הלאומי.

בענין זכות הבחירה בית המשפט קבע כי "אשר לבחירת ערוץ הפיצוי הרצוי מבין החלופות השונות, חשוב לציין כי, אף שהנכה אמור להניח בבחירתו כי שיעור התגמול על פי חוק הנכים הינו גורם הנתון לשינויים, החוק מתיר לו, במצבים מסוימים לחזור על עקביו בבחירת החלופה בה נקט ולשנות את בחירתו לאחר זמן, בכפוף לקיום תנאים שונים. על פי סעיף 36 לחוק, נכה הזכאי לתשלומים גם על פי חוק הנכים וגם על פי חוק אחר, רשאי לנקוט בצעדים משפטיים כדי לזכות בתגמולים הן על פי חוק זה והן על פי החוק האחר, ובלבד שלא יגבה פעמיים. אם שולמו לו תשלומים לפי חוק הנכים, זכאית המדינה להיות מפוצה ממי שחלה עליו החובה לשלם פיצויים על פי החוק האחר, כדי אותו סכום חיוב. עם זאת, כל עוד לא גבתה המדינה את המגיע לה כאמור, רשאי הנכה, בהסכמת קצין התגמולים, להחזיר למדינה את התשלומים וטובות ההנאה שקיבל על פי חוק זה, ומשעשה כן, יהיה זכאי לתבוע על פי החוק האחר לחוק" .

כך, במידה ועומדת לנכה הזכות לתבוע תגמולים על פי חוק הנכים או על פי חוק הביטוח הלאומי הוא רשאי לבחור את דרך הפיצוי המתאימה לו.