סמרה ושות', משרד עורכי דין ונוטריון מימוש זכויות רפואיות ונזקי גוף
סעיף 1 לחוק הפלת"ד קובע כי "תאונת דרכים" היא "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה".
"שימוש ברכב מנועי" מוגדר כ"נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו".
בית המשפט קבע, כי הבדיקה אם אירוע תאונתי ייחשב כתאונת דרכים או לאו תיעשה בשלושה שלבים :
- תחילה, יש לבחון אם האירוע נכנס להגדרה הבסיסית כאשר הנטל לכך מוטל על כתפי התובע. לעניין זה יש לבדוק אם מתקיימים שבעת מרכיבי ההגדרה הביסית , והם : (1) מאורע; (2) נגרם; (3) לאדם נזק גוף; (4) עקב; (5) שימוש; (6) רכב מנועי; (7) למטרות תחבורה.
- אם אחד מהמרכיבים אינו מתקיים, במקרה כזה המקרה לא נכנס לגדר ההגדרה הביסיסית. במצב זה , תיבחן האפשרות להכלילו בגדר אחת המקרים המיוחדים המרחיבים שנקבעו בחוק , כלומר : "מאורע שהתרחש עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי…". במידה ואחד מהמקרים מתקיים, אז האירוע ייחשב כתאונת דרכים, אף אם אחד מיסודותיה של ההגדרה הבסיסית אינו מתקיים. גם כאן נטל הוכחה מוטל על הטוען לקיומו של המקרה מיוחד.
- במידה והמקרה אינו נכנס לאחד המקרים המיוחדים כאמור, בא לסיומו תהליך הבדיקה בכל הנוגע לתחולתו של חוק הפיצויים, ווהמאורע לא ייחשב כ "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים.
- אם התשובה חיובית, שאז יבדוק בית המשפט אם חלה החזקה החלוטה הממעטת: "לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על-ידי המעשה עצמו ולא על-ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי". אם הנזק נגרם לגופו של הנפגע כתוצאה ממעשה מכוון, לא תקום תחולה לחוק אפילו אם המדובר בשימוש ברכב למטרות תחבורה או מתקיים אחד המקרים המיוחדים. חשוב לזכור, שבניגוד לקודמים, במקרה זה נטל ההוכחה מוטל על הטוען לקיומה של החזקה המצמצמת. במידה והחזקה מתקיימת, אין לראות במקרה "תאונת דרכים".
במקרה אחד, הנתבע עשה "שימוש" בטרקטור ל"מטרות תחבורה". הוא הגיע עם הטרקטור למקום בנסיעה, על מנת לבצע עבודות ניקיון. בהגיעו למקום, עצר את הטרקטור לרגע קט, נשאר יושב בקבינה של הטרקטור כשהמנוע דלוק, והתובע עלה על הטרקטור על מנת להסביר לו היכן עליו לעבוד ונפגע בעת ירידתו לאחר ההסבר שנתן לנהג הטרקטור. בפרק זמן זה, לרבות עלייתו של התובע אל הטרקטור וירידתו ממנו, לא חלה כל הפסקה ולא חל כל שינוי בייעוד ובשימוש שנעשה בטרקטור למטרות תחבורה. לאור זה, קבע בית ת המשפט, כי "הקובע לצורך הכרעה בשאלה האם מדובר בתאונת דרכים הוא השימוש הנעשה ברכב על ידי ה'משתמש' – מפעיל הרכב במועד הרלוונטי של התאונה – ולא ה'שימוש' של צד שלישי.
כשם שפגיעה במכונית העומדת ברמזור על ידי רץ ברחוב תחשב לתאונת דרכים, כיוון שהשימוש ברכב היה למטרת תחבורה ואין רלוונטית השאלה מדוע פגע הרץ במכונית, כך גם נקבע במקרה זה, כי אין כל חשיבות אם בעת עלייתו של התובע אל הטרקטור, היתה לו כוונה לנסוע עם הטרקטור, באם לאו. די בכך כי בעת עלייתו אל הטרקטור וירידתו ממנו, נעשה בטרקטור "שימוש" "למטרות תחבורה", ועלייתו וירידתו של התובע מן הטרקטור, נועדו לצורך השימוש התחבורתי שנעשה אותה עת בטרקטור."
מה לא ייחשב כתאונת דרכים ?
לא כל שימוש ברכב ייחשב באופן אוטומטי לתאונת דרכים.
בחוק הפיצויים יש התייחסות לשימושים ברכב שייחשבו כשימוש ברכב מנועי וייאפשרו לנפגע לתבוע פיצויים לפי החוק . נסיעה ברכב, כמו גם כניסה לרכב וירידה ממנו, החנייתו, דחיפת הרכב או גרירתו נכנסים להגדרה של תאונת דרכים. כך גם פגיעה שנגרמה תוך כדי הידרדרות הרכב, התהפכותו, נפילת מטען או הינתקות חלק מרכב נוסע. בנוסף, גם פגיעות בעת טיפול או תיקון דרך ברכב או פגיעות ממטען או מהינתקות חלק מרכב עומד או חונה, מזכות בפיצויים, ובתנאי שהנפגע לא נפגע במסגרת עבודתו.
על פי החוק, גם פגיעה ברכב שחנה מכוסה בביטוח חובה, בתנאי שהרכב חנה במקום שאסור לחנות בו.
בפרשת אדרי בית-המשפט העליון קבע כי "חניה במקום שאסור לחנות בו", מתייחסת רק לחניה היוצרת סיכון תחבורתי. אם אין סיכון תחבורתי החניה לא תיחשב חניה אסורה גם אם יש במקום תמרור האוסר חניה.
טעינה או פריקה מהרכב בזמן שהוא עומד, לא תיחשב כתאונת דרכים שכן היא אינה מהווה "שימוש ברכב מנועי". לפיכך, פגיעה בעת טעינה או פריקה, של מטען בזמן שהרכב עומד אינה תחשב לתאונת דרכים.
אף אם במקרה מסויים נעשה שימוש ברכב , יש לבדוק אם התקיים באותו מקרה התנאי התחבורתי על פיו על השימוש להיות לשם מטרה תחבורתית.
מהאמור לעיל עולה, כי כדי שהאירוע ייחשב לתאונת דרכים השימוש ברכב צריך להיות הגורם הממשי לנזק , והנזק צריך להיות בתחום הסיכון התחבורתי שהשימוש ברכב יוצר.
מקום בו בדיקת העובדות מלמדת כי הרכב הוא רק"זירה" באירוע, התביעה תדחה. היותו של הרכב "זירה" או לאו תיעשה על פי מבחן השכל הישר. במידה והשימוש שנעשה ברכב תרם תרומה רלוונטית וממשית לקרות הנזק, אזי הרכב לא ייחשב כ"זירה" בלבד, ויתקיים קשר סיבתי משפטי.
במקרה של מוות מנפילת גשר שנבנה לשיפור תשתית הכבשים , על רכב נוסע, נקבע שהקשר המשפטי התקיים מהסיכון הקיים בסלילת ושיפור הכביש, שנחשב סיכון טבעיי לשימוש תחבורתי ברכב, וזאת כפי שהוא מתקיים במקרה של נפילת עץ, שלט כביש התלוי מעל הכביש, רמזור או תמרור על יושבי הרכב[. לעומת זאת, בית המשפט קבע כי לא מתקיים קשר סיבתי משפטי בפגיעה שנבעה מסלעים שעפו עקב פיצוץ ביצירת תוואי כביש חדש בעבודת סלילת הכביש. כאן בית המשפט דחה את התביעה בקובעו כי הרכב שימש "זירה" בלבד, עקב קיומו של "גורם מתערב זר" שסבירות התקיימותו נמוכה ביחס לכמות המקרים בהן הוא יכול להתקיים
כניסה אל כלי רכב או ירידה ממנו
ירידה או עליה לרכב היא פעולת לוואי לשימוש התעבורתי של הרכב…
קרא עוד …נפילה באוטובוס
נוסעים בתחבורה ציבורית חשופים לפגיעות שונות במהלך נסיעתם. כך למשל, פגיעה מדלת נסגרת, עלייה וירידה לאוטובוס, עמידה בעת נסיעהועוד…
קרא עוד …
