סמרה ושות', משרד עורכי דין ונוטריון מימוש זכויות רפואיות ונזקי גוף
קטרקת (Cataract ) היא תופעה של עכירות בעדשת העין, זאת להבדיל ממצב תקין בו העדשה נקיה לחלוטין, אשר גורמת לירידה בחדות הראיה. קטרקט היא לא רק מחלה הנובעת עם הגיל אלא יכולה להיגרם עקב מחלות שונות.
הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית במשך 15-30 דקות ובמהלכו תוצא העדשה העכורה ובמקומה תורכב עדשה מלאכותית חדשה. שיטת הניתוח המקובלת היום היא שיטת הפאקואמולסיפיקציה, בה מבצע המנתח חתך זעיר שדרכו נשאבת העדשה העכורה לאחר שהיא מפורקת באמצעות מכשיר רוטט על ידי גלים על קוליים לחתיכות קטנות , ובמקומה מושתלת באותו המקום עדשה חדשה מתקפלת.
ברוב המקרים אין צורך בביצוע תפירה של החתך, אך באחד המקרים סבל המטופל מעכירות קשה בעדשה בעינו השמאלית ופזילה באותה עין. המטופל אובחן כסובל ממחלת PHPV בה הזגוגית וכלי הדם היוצאים מעצב הראיה ומגיעים לעדשה אינם נספגים ועל כן נגרמת אותה עכירות. הרופא המטפל הציע למטופל לבצע ניתוח ולהשתיל לתובע עדשה מולטיפוקאלית. המטופל נותח והוצא הקטרקט מעל העין השמאלית, לאחר שאיבת העדשה העכורה, והחתך נתפר. מטרת התפרים היא לסגור את פצע הניתוח ולמנוע יציאה של חלקים פנימיים החוצה דוגמת האיריס
השתלת עדשה מולטיפוקלית אינו כלול בסל הבריאות ויקר. כמו כן, השתלות מסוג זה אינן נפוצות ולפיכח לרב הרופאים אין ניסיון רב בהשתלה מסוג זה.
לעיתים קורה שבניתוחים מסוג זה נפתח תפר ואז פרץ החוצה חלק מהאיריס. ואז יש צורך להכניס את המטופל לניתוח תיקון דחוף בהרדמה כללית.
האיריס או הקשתית נמצאים לפני העדשה הטבעית משני צדדיה. תפקיד האיריס לתת את הצבע לעיניים. בעת שהאיריס פורץ קדימה מבעד התפרים יופיע כתם חום בניתוח המתקן יחתכו החלקים של האיריס שפרצו החוצה ותבוצע תפירה נוספת.
במקרה מסוים בוצע למטופל איריד קטומי (קיצור האיריס), ועקב כך נוצרה דלקת דבר שגרם ללחץ תוך עיני אצל המטופל. האיריס נדחף בין שני תפרים ונגרם "איריס פרולפס". האירדקטומי של האיריס נועד כדי למנוע "פופילרי בלוק" שגרם ללחץ התוך עיני. יחד עם זאת, בפרקטיקה המקובלת במקרים מסוג זה יש מנתחים שביצעו אירדקטומי יש כאלה שלא ביצעו, ולפיכך לא הוכח שהייתה זו פרקטיקה רפואית מחייבת לנהוג כך.
אחת השאלות שעלתה "היא האם אכן עקב כך שלא בוצע אירידוקטומי של האיריס נוצר אותו פופילרי בלוק שגרם ללחץ התוך עיני שהביא לאיריס פרולפס ובהקשר זה, האם הייתה חובה על המנתח להציג בפני ההורים את האפשרות של ביצוע אירידוקטומי".
מעדויות המומחים עלה, כי חלק סבר כי האיריס יצא בין התפרים עקב מכה או לחץ חיצוני שהופעל על העין לעומת זאת, המומחה מנגד סבר כי עקב הדלקת שנוצרה בעין נוצר אותו לחץ תוך עיני שגרם ליציאת האיריס בין התפרים.
המומחית מטעם המטופל סברה, כי "מעיון במסמכים הרפואיים היא למדה שלא הייתה קריעה של תפר. לדעתה, אם היה לחץ תוך עיני היו נגרמים כאבים עזים ועל כן היא שוללת אפשרות זו. לדעתה, האיריס פרץ עקב לחץ קל, כי לא הייתה קריעה של תפר". קבלת אפשרות זו, נאמר על ידי בית המשפט, "הרי הדבר מוליך למסקנה שלא נעשו מספיק תפרים, או שלא היו חזקים דיים, כדי למנוע אפשרות של פריצת האיריס עקב לחץ קל".
לעומת זאת, מומחה ההגנה טען, כי אירוע של איריס פרולפס – צניחת הקשתית הוא סיבוך מוכר. לדבריה מדובר בסיכון ידוע אך לא שכיח. המומחית ציין בחוות דעתו שתי אפשרויות , לאחר ששלל אפשרות של דלקת קשה בעין. האחת, לחץ תוך עייני חזק. לדבריו, הדבר ילווה בכאבים עזים. השנייה לחץ חיצוני על העין כמו מכה או שפשוף. לדבריו ספק עם מיעוט תפרים יגרום לאיריס פרולפס ללא הפעלת לחץ על העין. כך גם שלל כי דלקת קלה תגרום לתופעה.
לאחר שמיעת הראיות לרבות חקירת המומחים בית המשפט קבע כי חסרים ברישומים הרפואיים נתונים מהותיים הנוגעים ללב המחלוקת שבין הצדדים. כך למשל, לא היה ברישומים הרפואיים נתונים בגבר גודל החתך שבוצע, מספר התפרים, חומר חוטי התפירה שימוש שנקבע כלא מספיק היותו יש להשתמש בחוטי ניילון שהם חזקים יותר. בית המשפט ציין, כי על פי הפסיקה, גם אם המטפל הוא רופא ותיק עליו למלא את כל הפרטים הדרושים ברישום הרפואי שהוא עורך, כך שבניתוח מסוג זה רישום אורך החתך, מספר התפרים, חומר חוט התפירה, הם רישומים מהותיים, כך שהרופא התרשל.
