רשלנות רפואית השארת גוף זר

רשלנות רפואית השארת גוף זר מתייחסת למקרים בהם החולה עבר ניתוח ולאחר הניתוח נותר בגופו גוף זר כלשהו , למשל צינורית או פד, אשר התגלה לאחר תקופה של חודשים ושנים לאחר הניתוח. במקרה זה, אין מחלוקת עובדתית על כך שהגוף הזר הושאר בגופו של החולה וכי מדובר בטעות שנעשתה על ידי המנתח. מכאן, ההנחה כי מדובר בהתנהגות רשלנית. באשר לנזק, הטענה היא כי החולה זכאי לפיצוי עבור הנזק הלאו ממוני, נזק הבא לידי ביטוי בתקופה ארוכה בה התייסר בכאבים, פנייות חוזרות לטיפולים רפואיים, אישפוזים ובסופו של דבר לניתוח נוסף להוצאת הגוף הזר, על כל הכרוך בכך.

במקרה מסוים נשכחה צינורית בגופו של החולה במהלך צנתור והייתה שם במשך 38 חודשים. כל אותה עת סבל הנפגע מתחושה רעה ודקירות. נוכח מסכת הסבל והפחדים משך 3.5 שנים וכן נוכח התלונות שהשמיע הנפגע ולא זכו לאוזן קשבת נפסקו לו פיצויים בסך של 150,000 ₪ (נכון לאותו מועד). בערעור על פסק הדין התווסף לסכום הפיצוי סכום נוסף של 50,000 ₪.

במקרה אחר, הושאר פד בגופו של הנפגע לאחר ניתוח. הפד גרם לזיהום ובית המשפט פסק פיצוי בסכום של 150,000 ש"ח לאחר שמצא כי:"הוכח כי לתובע בוצע ניתוח מיותר, בעקבות הימצאות הפד בגופו לאחר הניתוח, אף שלא הוכח שזה גרם לנזק או החמירו. אולם אין להתעלם מסבלו של התובע במשך כ-4 חודשים, וסבל מיותר שנגרם לו בגין הניתוח הנוסף. לשני הרכיבים הנ"ל יש לתת ביטוי בפריט נזק שאינו נזק ממון שממילא נתון לשיקול דעתו של בית המשפט".

במקרה נוסף, הושארה צינורית "פנרוז" לניקוי מוגלה ולא הוצאה אלא בחלוף שנה וחצי והשארתה גרמה לשבר שהצריך ניתוח לתיקון, אשפוז של ארבעה ימים וכן סבל מיותר. סכום הנזק נקבע, לפני הפחתת אשם תורם, בסכום של 75,000 ₪.

לאחרונה, נפסק פיצוי בסכום של 60,000 ₪, בגין הנזק הלא ממוני שנותר לתובעת בשל השארת הגוף הזר בגופה והצורך בהוצאתו. בקביעת הסכום הובאו בחשבון השיקולים הבאים: משך הזמן שבו היה הגוף בגופה של התובעת , פרק הזמן שחלף בין גילוי הגוף הזר להוצאתו. בית המשפט ערך השוואה בין מקרה זה למקרים האחרים שנדונו בפסיקה ומצא כי מדובר במצבים שונים. כך למשל: במקרה בו הושארה הצינורית הזמן שבו הייתה הצנורית בגופו של הנפגע היה 38 חודשים, כאשר מהמועד שבו התברר כי הצינורית מצויה בגופו של הנפגע ועד הוצאתה חלף פרק זמן של שלושה חודשים וחצי. כפי שצוין בפסק הדין בפרק זמן זה סבל הנפגע מפחד איום, תפקוד לקוי, התייעצויות חוזרות עם רופאים, חששות מפני הישארות הצינורית, לא פחות מהוצאתה. לפיכך, בית המשפט היה בדעה כי לא ניתן ללמוד מהסכום שנפסק באותו מקרה למקרה זה. כמו כן, במקרה של השארת הפד נוצר זיהום וגרמה לסבל וכאבים שמנעו מהנפגע לתפקד משך יותר משלושה חודשים. גם בפסק הדין שניתן בעניינו של "שדה" דובר על צנורית פנרוז שהייתה בגופו של הנפגע משך שנה וחצי, אשר גרמה סבל מיותר ויצרה שבר חוזר בצלקת הניתוח.