סמרה ושות', משרד עורכי דין ונוטריון מימוש זכויות רפואיות ונזקי גוף
בתביעות ניזקיות שאינן תאונת דרכים, כך למשל בתביעות רשלנות, חלה לגביהם תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 המחייבת צרוף לכתב התביעה של חוות-דעת של מומחה, שנערכה לפי סע' 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א-1971. במקרים מסוג זה, היה וחוות דעת כזאת לא צורפה לכתב התביעה וגם לא הוגשה לתיק בית-המשפט או לבעלי הדין שכנגד התגובה המתאימה להגשת תביעה שלא בהתאם לתקנה 127 היא מחיקתה. יחד עם זאת, בד"כ יימנע בית המשפט ממחיקת התביעה ולמצער יסתפק בחיוב הוצאות את הנושא באחריות למחדל.
בניגוד לכך, במקרה של תאונת דרכים אין בידי התובע היכולת לצרף חוות דעת מומחה מטעמו. יחד עם כתב התביעה על התובע להגיש בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום ההפגיעה -אורטופד, נוירולוג וכו'.בתוקף סמכותו לפי תקנה 7 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז – 1986 (להלן – "התקנות"), לאחר שיבדוק טענות הצדדים והמסמכים הרפואיים שצורפו, יחליט עם קיימת קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות רפואית בתחום שיחליט. כתב המינוי יציין את שם המומחה ועתובתו לצורך משלוח מסמכים רפואיים וכן השאלות שעל המומחה להתייחס בחוות דעתו. בנוסף, כתב המינוי יציין בשלב זה, מי יישא בעלות חוות הדעת. בדרך כלל חברת הביטוח הנתבעת תישא בתשלום שכר טרחת המומחה ובעלויות הבדיקות עפ"י תקנה 9 (א) לתקנות וזאת מבלי לפגוע בזכותה להעלות טענה בדבר השאלה על מי מהצדדים תוטלנה העלויות האמורות באופן סופי.
במקרה ונכותו של התובע נקבעה על ידי ועדה של המל"ל יכול הוא לבקש מינוי מומחה בתחום שיקומי תעסוקתי כדי לבחון את נכותו התפקודית והשלכותיה של הנכות שנקבעה על יד המל"ל על צרכיו. יחד עם זאת, בשלב מוקדם בו עדותו של הנפגע לא נשמעה, ואין בפני ביהמ"ש תמונה מלאה על המגבלות התפקודיות להן טוען הנפגע עשויה בקשתו להדחות. הפסיקה קבעה כי, בדרך כלל, רק לאחר שתהיה בפני ביהמ"ש התמונה המלאה יתכן ויהיה ראוי לשקול מינוי מומחה. לפיכך, בקשה מסוג זה עשויה להדחות בשלב הראשוני , אך "אין בכך בכדי למנוע מהתובע לשוב ולעתור למינוי מומחה שיקומי או תעסוקתי, לאחר שיישמעו עדויות לגבי מגבלות התובע וכושר תפקודו."
